בני הגיל השלישי לא מקבלים סיוע כלכלי נקי בשל זכאותם זו, אלא תרופות, מוצרים בסיסיים ושירותי סיעוד מתקדמים. עניין זה עלה לדיון ציבורי בשנים האחרונות וטרם יושב. המתנגדים מבקשים סיוע כספי במקום שירותי סיעוד, מסיבות שונות ולעיתים ברורות.
אז מי זכאי לקבל סיוע בצורת שירותי סיעוד? הקשישים יצטרכו להיות בני גיל הפנסיה נכון לחוק באותה השנה, לא לקבל גמלה אחרת כגון עבור נכות, ולגור בביתם או בית משפחתם ולא במוסד או דיור מוגן הנותן שירותי סיעוד בעצמו.
הקשיש יוכל לבחור שירותי סיעוד שנראים לו לנכון וזמינים עבורו בהתאם לזכאותו מתוך מגוון שירותים. ההעדפה הנהוגה היא שימוש של מטפלים סיעודיים או עובדים סוציאליים בבית הקשיש. כמו כן, ניתן לקבל שירותי עוזרת בית, כביסות, חיתולים למבוגרים ועוד.
ומה לגבי העסקת עובדים זרים כמימוש גמלת סיעוד? גם כאן יש לעמוד בזכאות נפרדת אשר נקבעת ומתעדכנת מפעם לפעם מטעם הביטוח הלאומי. ככלל, אסור להעסיק עובד זר במידה והקשיש שמסתייע בו שוכן בכל מקום שאינו ביתו הפרטי.
אז מתי כן אפשר? בן הגיל שלישי שמבקש שירותי סיעוד בצורת העסקתו של עובד זר יצטרך לעמוד בגיל הפנסיה החוקי, לעבור מבחן מטעם הביטוח הלאומי כדי לבדוק את הזכאות (המבחן נערך בבית הקשיש על ידי נציג מטעם הביטוח) ולעמוד ברף ההכנסה העדכני לאותה שנה. יודגש כי קשיש בעל הכנסה גבוהה מעל התקרה יוכל לעשות את מבחן הכישורים ישירות מול משרד התמ"ת ולבקש זכאות חריגה.
על מנת לבקש שירותי סיוע בצורת 2 עובדים זרים, יצטרכו אישורים חריגים וכן לעמוד באחד מבין רשימת תנאים ארוכה ומפורטת, כגון לגור עם נכה נוסף בבית, 3 ילדים קטינים הגרים באותו בית עם הקשיש, מחלה קשה העומדת בתנאים המיוחדים ועוד.
במידה וניתן בעבר אישור להעסקת עובד כמתן סיעוד לקשיש, והוא מוגדר על פי חוק כנכה לצמיתות, או לחילופין בגיל 86 ומעלה, לא יצטרך הקשיש לבקש הארכה בדבר אישור להעסקת עובדים זרים בעתיד.
