יום א (ד תשרי)
"עילה ועלול"
הנה, יש בחינת השתלשלות שבנפש, וכמו השכל ומדות שהם בדרך השתלשלות עילה ועלול, דכמו שבענין עו"ע הסדר הוא שבתחלה כלול העלול בעילתו, ואח"כ מתגלה למציאות בפ"ע, כמו"כ הוא גם בשכל ומדות, שהמדות כלולות תחלה בהשכל, והו"ע המדות שבשכל, ואח"כ מתגלים למציאות מדות, והיינו לפי שהשכל ומדות הם בדרך השתלשלות עו"ע. וכן הוא גם כאשר השכל מתגלה ע"י המדות ונמשך למטה יותר, במחשבה דיבור ומעשה, הנה גם המחשבה דיבור ומעשה הם בדרך השתלשלות עו"ע מהמדות והשכל, והיינו, דעם היות שהמחשבה דיבור ומעשה עצמם הם נפרדים מהמדות והשכל, מ"מ, כח המחשבה וכח הדיבור עד גם כח המעשה הם בדרך השתלשלות עו"ע, שהם בערך לגבי המדות וגם לגבי השכל. ולכן, ע"י העבודה שמהשכל ולמטה שהם בדרך השתלשלות, נמשך האור דהשתלשלות, דהיינו אור הממכ"ע, שיש בו התחלקות בין עולם לעולם, ואינו מאיר בכל העולמות בשוה.
(סה"מ תשי"ז עמ' שט שי)
יום ב (ה תשרי)
"המצוות הן בגולגלתא דלבנונית היא האורחא דבפלגותא דשערי דמתפלגא לתרי"ג אורחין דאורייתא שבז"א"
ועד"ז הוא בעבודה דקבלת עול מלכות שמים, שזוהי תנועה כללית שמשעבד את עצמו לאלקות, שעי"ז במילא אין לו שום רצון אחר כלל. ועבודה זו היא בבחינת ה"א תתאה, ועל ידה נעשה המשכת אור הממלא כנ"ל. ואח"כ היא העבודה דעשה טוב, שזוהי העבודה דקבלת עול מצוות, וכיון שהמצוות הם תרי"ג ארחין, הנה בעבודה דקבלת עול מצוות ישנו ההרגש של הגילויים הנמשכים ע"י המצוות, והוא הרגש של אהבה, והיינו, שהעבודה דקבלת עול מלכות שמים היא ביראה, והעבודה דקבלת עול מצוות היא באהבה [ואף שכללות הענין דקיום המצוות הוא בדרך קבלת עול דוקא, שהרי קיום המצוות צ"ל לא ע"פ טעם ודעת, כי אם בדרך קבלת עול, שאמרתי ונעשה רצוני, מ"מ, יש בזה גם הרגש האהבה כו']. ועבודה זו היא בבחינת אות וא"ו, ועל ידה נעשה המשכת אור הסובב.
(סה"מ תשי"ח עמ' קב)
יום ג (ו תשרי)
"וגם בתוכה הארת הקו דאור א"ס המלובש באצי' עד הפרסא"
אור הקו, שגם בו יש צמצום, שהרי הוא קו קצר ומצומצם, אבל הצמצום שבאופן כזה הוא בא לידי גילוי. ויובן זה עד"מ ברב ותלמיד, דהנה סדר ההשפעה הוא שתחילה צריך הרב להעלים את אור השכל בעצמו, ולאח"ז יוכל לשער בעצמו את השכל שהוא לפי ערך התלמיד, ואח"כ יבוא השכל בצמצום לפי אופן התלמיד, וכמו שאמרז"ל לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה, ומובן, שענין זה שהרב משער את השכל השייך להתלמיד ומצמצם אותו באופן שיוכל להתקבל אל התלמיד, עם היותו ענין של צמצום, אין זה כמו הצמצום שמעלים תחילה את אור השכל בעצמו, אלא הצמצום הוא שההשפעה תהיה מצומצמת לפי ערך התלמיד, דאף שזהו אור מצומצם, הרי ענינו הוא גילוי. וכמו"כ יובן באור הקו, שעם היותו קו קצר ומצומצם, הרי הוא אור וגילוי, וזהו שאלקיכם ואלקינו, דקאי על אור הקו, הו"ע רחמים. ולכן מבואר בכ"מ ששרשו העליון של הקו הוא מת"ת הנעלם, דת"ת הו"ע הרחמים, וזהו"ע אלקיכם, אלקה שלכם, שהוא אור מצומצם, אבל ע"י הצמצום נמשך האלקות בנפשו בפנימיות ובגילוי.
(סה"מ תשי"ח עמ' צז, צח)
"והארת הקו שיהיה מאיר בכלים די"ס דמל' בקע הפרסא עמהם ומאיר בהם בבי"ע כמו באצילות ממש"
בענין הבקיעה יש כמה אופנים. יש בקיעה שעליה נאמר אז יבקע כשחר אורך, כידוע שענין זה נמשך בחג הסוכות, שבקיעה זו היא באופן שהאור מתלבש בהפרסא ובכחו הרב הוא בוקע את הפרסא, וכיון שבקיעה זו היא ע"י התלבשות האור בהפרסא, הנה אף שנבקע הפרסא, מ"מ, כיון שהבקיעה היא ע"י התלבשות האור בהפרסא, פועלת הפרסא בהאור שהוא מתעבה ונשתנה, ועד שלאחרי הבקיעה הרי הוא בשינוי המהות מכמו שהיה קודם הבקיעה. וישנו אופן נעלה יותר בבקיעה, שהו"ע המשכת אור הממלא מאור הסובב.
(סה"מ תשי"ח עמ' כו)
"דא"ק"
הנה לבוש ובית הם בחינת הכתר, אריך ועתיק, ועיר הוא בחינת המקיף דא"ק, שהוא הכתר הכללי הכולל את כל הכתרים.
(סה"מ תשי"ז עמ' רצו)
יום ה (ח תשרי)
"והמזל המכה ואומר גדל"
ע"ד שאנו רואים בענין הצמיחה, שאף שהצמיחה היא מכח הצומח שבארץ, מ"מ צריך גם להמזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, והיינו שהמזל פועל התעוררות וגילוי הצומח.
(סה"מ תשי"ז עמ' רכו)
"מהכח הצומח שבו"
וכמו הארץ שממנה יוצא לחם, דכשזורעין חטה בארץ וירדו גשמים מצמיח בכח הצומח שבארץ, הרי אין הארץ בעל בחירה בזה שלא יצמחו החטים, דמכח הצומח שבארץ שזהו מאמר האלקי תדשא הארץ ממילא מצמיח כשזורעין בה.
(סה"מ תשי"ז עמ' נב)
¯
הדומם עצמו הוא למעלה מהתחלקות, אבל כיון שבדומם כלול ג"כ כח הצמיחה, הנה מצד התכללות כח הצומח שבדומם נעשה התחלקות בהדומם, שיש מקום שמצמיח אילנות אלו וישנו מקום שמצמיח אילנות אחרים. אמנם, מה שיש בדומם כח הצמיחה כאילן הצומח מן הארץ, הרי זה רק בחינת הצומח שבדומם, שנכלל ובטל בגוף עצם הדומם, שנכלל ובטל בגוף עצם הדומם, שלכן בירך על פירות העץ בורא פרי האדמה יצא (בדיעבד). ונמצא, שהמשכת והתגלות הזיתים היא מבחינה אחרונה שבהר הזיתים, היינו שההמשכה אינה מהדומם עצמו, כי אם מבחינת כח הצומח שבו, שהוא בחינה אחרונה שבהדומם.
(סה"מ תשי"ח עמ' כה)
יום ו (ט תשרי)
"והם הזרועים והנטועים"
הנה יש זריעה ונטיעה, וההפרש ביניהם, שבזריעה זורעים גרעין שהוא דבר הנאכל, ועי"ז צומח אח"כ בריבוי יותר, והיינו שהצמיחה הוא באותו המהות שבו היא הזריעה, אלא שהוא בריבוי יותר, וגם הריבוי הוא לפי ערך. ואף שיש מעלה בזריעה שאין צריך בזה יגיעה כ"כ וגם אין צריך שהיית זמן כ"כ. הרי מצד זה גופא הנה גם הצמיחה היא רק באותו המהות, וגם הריבוי אינו אלא לפי ערך. משא"כ בנטיעה נוטעים בארץ גרעין שאינו דבר הנאכל, ומזה צומח אילן נושא פירות נחמד למראה, והיינו, שהצמיחה היא במהות אחר לגמרי, וגם הריבוי אינו לפי ערך. ואף שבנטיעה צריך יגיעה ביותר וצריך להיות שהיית זמן ביותר, הנה מצד זה הרי הצמיחה הוא ביותר, שהיא בשינוי המהות, וגם הריבוי הוא שלא לפי ערך.
(סה"מ תשי"ז עמ' סח, סט)
גמר חתימה טובה
יום שב"ק (יום הכיפורים)
"סדר מדרגות דצח"מ שהן בחי' עפר מים אש רוח"
ויובן זה ע"פ מאמר המשנה שהם לא נבראו אלא לשמשני ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, הנה כמו שהוא בבריאת הדצ"ח, דאף שיש להם עליה, שהדומם נכלל בהצומח, צומח בחי וחי במדבר, ועי"ז מתעלים בשרשם ומקורם וגם למעלה יותר שמאיר בהם האור דתקון כו', מ"מ, תכלית בריאתם אינה בשביל העליה שלהם אלא תכלית כוונת בריאתם היא לשמש את האדם, כמאמר לא נבראו אלא לשמשני, אלא שעי"ז שממלאים את תפקידם ומשמשים את האדם, מתעלים גם הם במדריגתם, אבל לא זוהי תכלית כוונת בריאתם.
(סה"מ תשט"ז עמ' קמט)
"גודל מעלת המצות מעשיות אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעוה"ז הגשמי"
נתבאר בהמאמר החידוש דמתן – תורה על מעשה האבות, שעי"ז שבמתן – תורה ניתנו המצוות בגשמיות דוקא, תופסים את העצמות – כמ"ש בזהר עה"פ "ויקחו לי תרומה", "והול"ל ותרומה, אלא משום דכולא חד", וכמארז"ל ש"אנכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית", דהיינו שבמתן – תורה ניתן העצמות, שענין זה נעשה עי"ז שבמתן – תורה ניתנו התורה ומצוות בגשמיות דוקא.
[ומטעם זה – הרי כאשר מקיימים את המצוה בפועל, אלא שחסר בענין הכוונות, יש עצה להשלים זאת; משא"כ אם יכוונו את כל הכוונות, אבל לא יקיימו את המצוה בפועל – חסר העיקר, כיון שהעיקר הוא קיום התומ"צ בפשטות].
(התוועדויות תשי"ד ח"ג עמ' 29)
עלונים אלו אי"ה יאוגדו לכדי ספר עם סיומו של מחזור לימוד השיעור היומי בתניא.
הערות והארות ותיקוני שגיאות הדפוס, יתקבלו בברכה.
בסייעתא דשמיא יצא לאור
ספר "ביאורים בספר התניא"
הכולל ביאורים והעשרת ההתבוננות בספר התניא
ערוכים מכתבי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
כרכים א, ב – מחזור ראשון
כרכים ג, ד – מחזור שני
להזמנות: 0527155039
לקבלת העלון ישירות לדוא"ל: A770@012.net.il
