חתונות הן מנהג מאוד נפוץ בדתות ובתרבויות שונות. אם נתייחס אל הדת היהודית, מנהג החתונה קיים כבר מאות שנים טובות. יחד עם זאת, כשמסתכלים על המקרא, אין שום אזכורים לטקס החתונה ונשאלת השאלה האם היה נהוג להתחתן בתקופת המקרא בטקס הכולל חופה?
אם מסתכלים אחורה, אל תקופה של אבות אבותינו נגלה שחיבור בין בני זוג היה שונה בתכלית. השוני העיקרי בא לידי ביטוי במאפיינים רבים אשר הראשון ביניהם הוא שלב האירוסין.
ברוב המקרים בתקופת המקרא אין החתן בחר את כלתו, למעשה לחתן ולכלה לא הייתה אמרה בדבר, מכיוון שמי שבחר להם את בני זוגם לחיים, היו הוריהם. ההורים היו המחליטים הבלעדיים לגבי זהות המחותנים שלהם ואת החלטתם לא היה ניתן לערער.
אם בימינו חתונה היא תוצר של אהבה ובחירה הדדית לחיות חיים משותפים יחד, בתקופת המקרא חתונה הייתה מעין סוג של עסקה. הכלה כמו נמכרה לבעלה והוריה קיבלו עבורה תמורה. ברוב המקרים ההחלטה לחתן בני זוג הייתה למטרות כמו טריטוריה גדולה יותר או הרחבת העסק המשפחתי, כאשר החותם של עסקה מסוג זה נעשה על ידי חתונת הילדים.
בתקופות הקדומות בחירת החתן או הכלה על ידי המשפחה נעשתה מנסיבות כמו ייחוס משפחתי. מה שאומר, שבאותם זמנים לא היה ראוי או יאה כי בת כפר פשוטה תחבור לבן עשירים. בתקופה הזו כל משפחה חברה למשפחה שכמותה והמחותנים היו בני מעמד זהה, כמו כן ליופי הייתה חשיבות רבה ובחורה יפה יותר זכתה למצוא חתן הרבה יותר מהר.
חיי הנישואין הם חיים לא פשוטים בהם הכלה הטרייה צריכה לדאוג לביתה, ההורים של הכלה היו מודעים לכך ובימי המקרא כמעט כל כלה קיבלה לידה שפחה. השפחות ברבים מן המקרים היו חלק בלתי נפרד מהמשפחה ולעיתים אף חלקו עם הנשואה הטרייה את בעלה.
הבדל נוסף בין חתונות בתקופת המקרא לחתונות בעידן המודרני הוא ריבוי הנשים. בתקופת המקרא לא היה זה יוצא דופן שלגבר אחד היו כמה נשים. סיפורים רבים סופרו בתנ"ך על בעיות שונות ויחסי קנאה בין הנשים השונות, אשר כל אחת חשקה שבנה בכורה יהיה היורש האהוב ואשר בזכותו בעלה יבלה אתה את הזמן הרב ביותר ביחס לזמן שמבלה עם הנשים האחרות. בימינו, על אף שמוטיבים רבים מהחתונות המקראיות עדיין מתקיימים בחתונות חרדיות, אין זה נהוג להתחתן עם נשים מרובות, לפחות לא על פי הדת היהודית.
עם השנים החתונות התפתחו והחלו להתקיים בהם שינויים רבים ולאט לאט התפתח המודל הבסיסי אותו אנו מכירים כיום. כיום אין זה מספיק "לקחת אישה" חשוב שתהיה הסכמה וטקס שייתן גושפנקה לכל, כמו כן סביב הטקס קמו מנהגים נוספים כמו הענקת טבעת ועריכת מסיבה גדולה שכיום הם חלק בלתי נפרד מרוב החתונות.
